המשקיעים וה- BREXIT
יוני 2016
שבועות האחרונים למדו המשקיעים ברחבי העולם מונח חדש: ה- "BREXIT". המושג אינו לקוח מעולם המושגים הכלכליים, אולם השפעותיו על השווקים הגלובליים ועל תיקי ההשקעות של המשקיעים ברחבי העולם, ניכרים היטב.
כחלק בלתי נפרד מתפקידנו כאנליסטים ומנהלי השקעות ב PROFOUND, ביצענו בעת האחרונה מס' רב של הערכות מצב הכוללות בחינת מגוון תרחישים מאקרו כלכליים וההשפעות הפוטנציאליות השונות על השווקים הכלכליים, כמו גם התייעצויות לא מעטות עם מחלקות המחקר ועם האסטרטגיים של שותפינו העסקיים בבנקים הזרים באירופה ובארה"ב.
בשורות הבאות ננסה לשפוך מעט אור על הסיטואציה העולמית הנוכחית ולעשות סדר בדברים.
ה "BREXIT" פירוש וקצת רקע:
ה- BREXIT הלא הם ראשי התיבות של British Exit המתייחסים להחלטת אזרחי בריטניה מיום 23 ביוני 2016, ליציאת מדינת בריטניה מהאיחוד האירופאי. האיחוד האירופאי מאגד בתוכו 28 מדיניות אירופאיות בשותפות פוליטית וכלכלית שהחלה לאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה לעודד שיתופי פעולה כלכליים אזוריים ולנצל את היתרון לגודל הטמון בסחר של גוש אחד לעומת מדינות בודדות. במסגרת ההתאגדות, האיחוד האירופי פועל כ"שוק אחד" המאפשר ניוד חופשי של אנשים וסחורות כאילו המדינות החברות באיחוד היו מדינה אחת. מטבע הסחר הינו היורו אשר משמש 19 מתוך 28 החברות. לאיחוד, פרלמנט משלו ומערכת שלמה ומסועפת של חוקים ותקנות במגוון רחב מאוד של תחומים כלכליים, פוליטיים וסביבתיים. החל מאיכות הסביבה, חינוך, צריכה תחבורה, זכויות צרכנים ועוד ועוד.
אז מה קורה עכשיו, כיצד בריטניה יוצאת?
מבלי להתייחס לשאלה האם אזרחי בריטניה מודעים להשלכות הפוליטיות והכלכליות של בחירתם והאם הנהגת בריטניה הכינה תכנית פעולה ל "יום שאחרי", התהליך כבר החל והאיחוד האירופי כבר מתחיל לנקוט בצעדים מעשיים בשטח.
על מנת לפרוש, על בריטניה להפעיל את סעיף 50 באמנת ליסבון. על פי סעיף 50, מדינה אשר מעוניינת לפרוש מהאיחוד, צריכה להעביר הודעה רשמית על כך ובהתאם להנחיות מועצת האיחוד עליה לקיים משא ומתן על תהליך הפרישה, תכנית העבודה הרלבנטית לפרישה ומערכת היחסים העתידית עם האיחוד. בהיבט זה יש לציין כי סעיף 50 לאמנה הינו סעיף יחסית חדש (מסוף שנת 2009) וכי מערכת ההסכמים החדשה שיהיה על בריטניה לייסד הן מול האיחוד והן מול מדינות אחרות, היא מערכת מורכבת ומסועפת אשר יישומה יארך זמן רב. יתרה מכך, מכיוון שזו פרישה ראשונה של מדינה מהאיחוד, טרם ידוע ממש כיצד התהליך יעבוד. בעקבות ההחלטה, הודיע ראש ממשלת בריטניה, מר דיוויד קמרון על פרישתו.
השפעות על השווקים בטווח הקצר והארוך
תוצאות משאל העם בבריטניה הפתיעו את השווקים והכניסו לעולם מימד חדש של אי וודאות שצפוי להימשך על פי ההערכות, זמן רב. מטבעם של אירועים כגון אלו, התרגום המיידי שלהם בא לידי ביטוי בתנודות חדות של שערי החליפין, שווקי המניות והחוב ואינדיקטורים רבים נוספים. כמו גם "בריחה" לנכסים בטוחים כדוגמת אגרות חוב של מדיניות יציבות (כגון: ארה"ב ואירופה), זהב, ומטבעות כגון דולר, ין ופרנק שוויצרי. החשש מאפקט "כדור שלג" אשר יגרום למדיניות נוספות לנטוש את האיחוד, הוסיף עוד חשש לשווקים ומדדי המניות של מדינות נוספות ירדו בחדות.
בריטניה – הנזקים הפוטנציאליים האפשריים בכל הקשור לבריטניה עצמה הינם רבים ומגוונים. אפשרות של המשך הפיחות בליש"ט, אשר עלול להביא לעליית מדרגה באינפלציה והכבדה על הצריכה הפרטית, איבוד מעמדה של לונדון כ "בירה הפיננסית" של אירופה, פרישת סקוטלנד מבריטניה ובמקרה קיצון אף גלישה למיתון. בטווח הארוך יותר, בריטניה כמובן שתמשיך להתקיים וכאחת הכלכלות החזקות והגדולות ביותר באיחוד, היא תוכל להתייצב ולחזור לפסי צמיחה ברי קיימא.
בטווח הקצר, אנו ממליצים לעקוב מקרוב מאוד אחר ההתפתחויות ולנקוט משנה זהירות בהשקעות בעלות "זיקה בריטית".
האיחוד האירופי –בטווח הקצר ניתן להצביע על פוטנציאל נזק בכיוון של ירידת פעילות סחר החוץ, דחיית יישום רפורמות כלכליות שונות ועלייה אפשרית בהגירה למדינות האיחוד. בטווח הארוך יותר, כאמור, פרישה של מדינות נוספות ובמקרה קיצון אף פירוק האיחוד האירופי.
ישראל – בשל היות בריטניה שותפת סחר של המשק הישראלי, בטווח הקצר יכולה להיות פגיעה ברמת ה"מיקרו" וזאת בעיקר בשל היחלשות הלירה סטרלינג ופגיעה אפשרית בסקטורים מסוימים עתירי ייצוא. אנו עוקבים מקרוב ובוחנים את פוטנציאל הנזק בעיקר בסקטורים בתחום הפלסטיקה. ברמת המאקרו, אין חשש לפגישה מהותית בייצוא ולו רק בשל העובדה שהייצוא לבריטניה מסתכם באחוזים בודדים מסך הייצוא הישראלי וכי עיקר הייצוא הינו של מגזר התרופות, אשר הביקוש אליהם קשיח באופן יחסי .
השפעה על שוק האג"ח המקומי
בדומה להשפעה על שווקי האג"ח בעולם, גם בשוק המקומי התפתחה בימים אלו מגמה של "בריחה" אל אג"ח ממשלתי, אשר הביאה לירידה בתשואות האג"ח ולעליה במחיריהם. ירידת התשואות גררה עימה ירידה בציפיות האינפלציה לאורך כל עקום התשואות, אולם בעיקר בטווחים הקצרים.
תיקי ההשקעות
בשורה התחתונה, החשיפה הישירה למניות ו/או אג"ח בתיק ההשקעות הינה נמוכה יחסית וגם חשיפה זו אין פירושה בהכרח "מכירה".
אפיק האג"ח – ההתרחשויות האחרונות רק מחזקות את הערכותינו כי סביבת האינפלציה הנמוכה והריבית הנמוכה, הן בישראל והן בעולם, הולכת לשרור למשך תקופה ארוכה. אי לכך המח"מ בתיקים הינו גבוה באופן יחסי ונע סביב 4.5-5. בהתאם להתפתחויות בשווקים, תיתכן בהחלט הארכה נוספת במח"מ.
אפיק מניות – כאמור, החשיפה הישירה למניות אשר עיקר פעילותן היא בבריטניה, נמוכה מאוד עד כדי זניחה.
בתיקי השקעות עם חשיפה מקומית בלבד – קיימת חשיפה לאלוני חץ (כ- 3% מהתיק) המחזיקה כ- 5% מהפורטפוליו שלה בבריטניה, כלומר השפעה זניחה. חברת פרוטרום (כ-1% מהתיק) בעלת חשיפה של 6%-7% מהמכירות לשוק הבריטי, אולם מוצריה הינם בעלות זניחה מהמוצר הסופי ולפיכך הפגיעה הפוטנציאלית מאוד מוגבלת. אלביט מערכות (כ-4% מהתיק) השפעה מינורית בטווח הקצר בשל שיתוף הפעולה עם בריטניה, דלק רכב (כ-1% מהתיק) מושפעת בעיקר בשל התחזקותו של הין ושחיקת יתרונה התחרותי בייבוא רכבי מאזדה. בשל מס' פרמטרים רב, בין היתר בשל תמחורה המלא באופן יחסי, נמכרה ההחזקה.
בתיקי השקעות עם חשיפה מקומית בלבד – נגזרת של ההחזקה במדד ה 600 Eurostox מנוטרלת מטבע, הינה החזקה ישירה בשוק הבריטי (בריטניה מהווה כ- 32% מהמדד) ולפיכך בוצעה הקטנה חלקית בהחזקה במדד זה.
סיכום
אם לשפוט עפ"י האינפורמציה שיש לעת עתה בידנו, הכלכלה הישראלית ושוק ההון הישראלי, הם בבחינת "שחקן משנה" זניח במחזה הנ"ל וההשפעה על שוק ההון המקומי היא בעיקרה מ- "גלי ההלם" העולמיים. בטווח הקצר אנו צפויים לראות עליית מדרגה בתנודתיות בתיקי ההשקעות, אשר תלך ותפחת לאורך זמן. התפתחות תהליכים אינפלציוניים במשק ואפשרות להעלאה פוטנציאלית בריבית בנק ישראל, נדחו לעת עתה למועד בלתי ידוע.