עליית מחירי המזון. קונספירציה של רשתות המזון או תולדה של מציאות עובדתית ?
פרופאונד בית השקעות – מחלקת המחקר
אנליסטית: תאיר בן נון
בעשור האחרון ראינו מגמה ברורה של עלייה קבועה ומתמשכת ברווחיות חברות המזון, שהגיעה לשיאה בתקופת הקורונה, בין השאר הודות לעליה ברמת הביקושים.
מגפת הקורונה שפרצה לחיינו בתחילת שנת 2020 הובילה לפריחה אדירה בקרב רשתות שיווק המזון.
בטווח הקצר: הלחץ הפסיכולוגי של מזון כמשאב חסר הובילה להתפרצות ביקושים ב- 2020
בטווח הבינוני ארוך: העלייה בכמות האוכלוסיה השוהה בישראל בעקבות סגרים בעולם הובילה לעליה אבסולוטית ברמת הצריכה שהתבטאה בשנת מכירות טובה מאוד ב- 2021 גם אם פחות טובה מ- 2020
באשר לרווחיות: 2022 נושאת בשורה הפוכה. העלייה במחיר חומרי הגלם ועלות ההובלה הובילה לעליה במחירים הסיטונאיים . זו, שוחקת לראשונה מזה זמן רב את הרווחיות
לשיטתה של רשות התחרות, רשתות המזון רמזו באופן מוגזם על העלאות מחיר, והנושא הוביל את חלק ממנהליהן לחקירה
צמיחה: מרבית החברות עם הפנים קדימה ושואפות להתרחבות, בין אם בפתיחת סניפים חדשים ובין אם דרך צמיחה בפעילויות שנקנו במהלך השנתיים האחרונות
יוצאת דופן 'טיב טעם' שביצעה מהפך עסקי מרשים בשנתיים האחרונות ועתה צפויה להנות מפירות ההתייעלות והאסטרטגיה החדשה כשגם המחיר מצטייר כנוח יחסית
נציין כי רמי לוי מצטיירת כזולה על רקע רמת המזומנים הגבוהה שיש ברשותה, אך ידוע כי מרביתה עתידה לשמש לרכישה מהותית. האם הרכישה תצלח או לא? ימים יגידו
מגפת הקורונה שפרצה לחיינו בתחילת שנת 2020 הובילה לפריחה אדירה בקרב רשתות שיווק המזון. מדיניות הסגרים שהונהגה בתחילת המגפה יצרה הלך רוח של "מצב חירום" והובילה את הציבור להצטייד במזון. אם בימי שגרה המכירות השנתיות עולות בקצב של כ- 2% בשנה בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, הרי ששנת 2020 נסגרה עם קפיצה יוצאת דופן של 9.6% בשיעור המכירות.מאז, הבהלה הראשונית התחלפה בהבנה שמגפת הקורונה אינה אירוע נקודתי אלא אירוע מתמשך, שצפוי ללוות אותנו בעצימות כזו או אחרת לתקופה ארוכה. החיסונים, שרבים קיוו שישמשו כ"פתרון קסם" ויהוו את נקודת המפנה בטיפול במגפה, התבררו כמועילים לתקופת זמן קצובה ועל כן נדרשת הערכות מחדש של המשק ואורך רוח של האוכלוסייה לתקופת זמן ממושכת. בחודש יוני של שנת 2021 הטיפול במגפה עבר לידיה של ממשלה חדשה. זו החליטה על מדיניות "בלימה רכה" ששואפת לדכא את ההדבקות במינימום פגיעה בכלכלה. הווה אומר, כמה שפחות הגבלות על האוכלוסייה והימנעות משימוש בסגרים.בעוד כלל רשתות המזון נהנו מגידול במחזורי המכירות לעומת שנים עברו, ההשוואה בין שנת 2020 לשנת 2021 אינה מחמיאה. העולם של שנת 2020 שהיה שרוי בסגרים ונשא עיניו לחיסונים, הציג שיעור מכירות גבוה בהרבה מהממוצע. לכן, בהשוואת רבעונים מקבילים, שנת 2021 הציגה מגמה שלילית שהתבטאה בירידה במכירות שהצטמצמה ככל שהשנה התקדמה, וזאת בהשוואה לשנת 2020. הפער הגדול ביותר נרשם בחודש מרץ 2021 עם ירידה של כ-18% במכירות לעומת שיא הרכישות במרץ 2020 עם הכניסה לסגר הראשון.
בעשור האחרון נראתה מגמה ברורה של עלייה קבועה ומתמשכת ברווחיות חברות המזון, שהגיעה לשיאה בתקופת הקורונה. אמנם, המחאה החברתית של 2011 הובילה לירידה בשולי הרווח של החברות, אך מאפיין זה ארך שנים בודדות בלבד וכבר משנת 2014 שולי הרווח חזרו לעלות. מעיון בדוחות הכספיים הנימוק הרוֹוח לשיפור זה נבע מ"שיפור בתנאי הסחר", כאשר הסברה הרווחת היא שלצד הנחות שנתנו הספקים לרשתות שפתחו סניפים חדשים, השיפור בתנאים נבע מצמצום של מבצעים והעלאת מחירים ביוזמת הרשתות.
להלן שיעור הרווח התפעולי של רשתות המזון לאורך השנים
מקור: עיבוד פרופאונד
משנת 2013 ה"מרווח" בין מחירי המזון הסיטונאי (המחיר בשער המפעל) לקמעונאי (המחיר לצרכן) הלך ונפתח בהדרגה. בעוד מחירי המזון הסיטונאי הלכו ופחתו, הפחתה זו לא תורגמה למחירים אותם שילמו הצרכנים. מגמה הפוכה החלה בתחילת שנת 2021, בה לנוכח התייקרות חומרי הגלם וההובלה החלה עליית מחירים גם אצל הסיטונאים. זו הובילה ל"מבול" של הכרזות מצד יצרנים שונים לגבי העלאת מחירים, עליה שמענו השכם והערב בחודשים האחרונים. מנתוני סטורנקסט עולה כי מדד המחירים שעורכת החברה לתחום מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) נמצא במגמת עלייה קבועה. בחודש נובמבר הגיע המדד לרמתו הגבוהה ביותר מתחילת המדידה בשנת 2017.
להלן התפתחות מדד סטורנקסט לתחום מוצרי הצריכה (מזון , משקאות, טיפוח ונקיון): 1/2018-11/2021
שלל התבטאויות של בכירי שוק המזון בדבר עליות מחירים צפויות, הובילו את רשות התחרות לפתיחה בחקירה בחשד לתיאום מחירים שבוצע דרך ראיונות פומביים לתקשורת (ולכאורה, איתות למתחרים על דרך הפעולה 'הרצויה'). יש לציין כי עד כה רשות התחרות לא חשפה את פרטי החשדות, אך מרגע חשיפת החקירה פסקו באחת הדיבורים אודות העלאות מחירים צפויות. בדוחות לרבעון השלישי שהחלו להתפרסם מספר ימים לאחר פרסום החקירה נעלמה ההתייחסות לעליית המחירים המתוכננת או שהחברות חזרו בהן מהצהרותיהן בעבר.
ממעוף הציפור, נצלול מטה להתפתחויות האחרונות בחברות המובילות בענף:
בחברת שופרסל פערי המחירים בין אתר האונליין "ישיר למהדרין" המיועד לחברה החרדית לאתר "שופרסל אונליין" המיועד לחברה הכללית, טמנו בחובם פוטנציאל נפיץ מאוד למשבר אמון בין הלקוחות החילוניים לרשת. בתגובה לחשיפת הפערים החליטה החברה לסגור לאלתר את האתר ה"חרדי". אין עוררין על כך ששופרסל שולטת בתחום האונליין ביד רמה לאחר שנים של השקעות והקמת מרכזים לוגיסטיים, כשבשיא המגפה שיעור המכירות באונליין היווה 21.9% מכלל המכירות ברשת. לא מן הנמנע שהרשת תבלום עליית מחירים בטווח הקצר עד ישכח זעמם של הלקוחות ואחר כך תשוב לתמחר כרצונה.
חברת רמי לוי נסחרת נכון למועד כתיבת שורות אלו במכפיל הנמוך ביותר בשוק, כשאחת הסיבות המרכזיות לכך נעוצה בעובדה שקופת המזומנים שלה מסתכמת בכ- מיליארד ₪. בדוח הכספי האחרון פרסמה החברה כי היא צפויה להשקיע כחצי מקופת המזומנים שלה ב"השקעה אסטרטגית" שתוביל לדבריה להגדלת סל הקניות הממוצע של לקוחותיה בסניפי החברה. השקעה זו מצטרפת למספר השקעות שבוצעו במהלך השנה האחרונה כמו רכישת רשת הממתקים "שוויצריה הקטנה", חברת הסיטונאות "יהודה שיווק" ורשת המיני סופרים האוטומטיים "Q". החברה מתכוונת להמשיך בפרישת סניפי הדיסקאונט והסניפים העירוניים ולתמוך בפעילות האונליין שלה על ידי הקמת 12 מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים עד סוף השנה הבאה. בתחילת השנה החברה הכניסה את רגלה גם לתחום השירותים הפיננסיים כשהשיקה את הארנק הדיגיטלי והודיעה על כוונתה להקים חברת ביטוח בשיתוף חברת מגדל.
רשת הדיסקאונט ויקטורי שראתה את התוצאות הטובות שהביאו הפורמטים העירוניים בתקופת הקורונה רוצה גם היא נתח מהעוגה. בשנתיים הקרובות הרשת מתעתדת לפתוח לא פחות מ-47 סניפים תחת המותג "ויקטורי בסיטי". מדובר בפעילות התרחבות משמעותית מרשת שמונה כיום 59 סניפי דיסקאונט לרשת שעתידה להחזיק בבעלותה כ-117 סניפים בשנתיים הקרובות.
הרווחים של רשת יוחננוף בולטים לטובה בהשוואה לדוחות העבר ובהשוואה למתחרים. במהלך השנה החולפת הרשת פתחה כ-7 סניפים חדשים אשר שיפרו את כוח הקניה ותנאי הסחר שלה. כמו כן, בתחילת השנה היא רכשה את השליטה ברשת "זול סטוק" אשר תרמה לרווחיות גבוהה בדוחות המאוחדים. איתן יוחננוף ציין לא פעם שמבחינתו העתיד אינו באונליין אלא בפיתוחים טכנולוגיים. בשל כך, הוא בין היחידים שלא מפעיל מערך שכזה ופונה לשלל השקעות בעגלות חכמות, טכנולוגיות ניהול מלאי ועוד.
טיב טעם עברה מהפכה של ממש בשנים האחרונות. הודות לסגירת פעילויות הפסדיות, הורדות מחירים והגדלת קהל הלקוחות, הפכה טיב טעם מחברה בעלת שיעור הרווח הנמוך ביותר בענף לחברה רווחית וצומחת. החברה פועלת להסיר מעצמה מוניטין של חברה יקרה וממשיכה לבדל את עצמה על ידי פעילות בשבתות ומכירת מוצרים לא כשרים. החברה פתחה 4 חנויות בשנה האחרונה וצפויה לפתוח 7 חנויות נוספות בשנתיים הקרובות. פרשמרקט שומרת כבר 5 רבעונים ברציפות על רווחיות תפעולית דו ספרתית, נתון שאין לו אח ורע בשוק המקומי, זאת הודות לפרישת סניפים עירוניים במיקומים אסטרטגיים והימנעות מכניסה לעולם האונליין. ואמנם, תוצאותיה המצוינות הובילו בחודש אוגוסט האחרון לרכישתה על ידי חברת פז. זו עתידה למזג אותה לתוכה ולמחוק אותה מהמסחר, כשנתיים וחצי בלבד לאחר שהונפקה. נציין שפז רכשה לאחרונה גם את רשת "סופר יודה" וביחד עם חנויות הנוחות "Yellow" היא מבססת זרוע קמעונאות מזון רחבה.יינות ביתן: אחרי שנים של החלפות ידיים ובליעה חורקת של רשת "מגה", נרכשה יינות ביתן על ידי אלקטרה צריכה והפניקס, שחקנים בעלי יציבות פיננסית שכה חשובה לרשת שהייתה בקשיים כלכליים במשך שנים. האתגר העומד מולם כעת הוא חיזוק המותג ושיפור הרווחיות הצולעת שעומדת נכון לרבעון האחרון של שנת 2021 על שיעור רווח נקי של פחות מ-1%. לרשת תהיה עבודה רבה בשנתיים הקרובות, אך יש לזכור כי מדובר ברשת בעלת פרישה רחבה של סניפים (שנייה בגודלה לשופרסל) אשר כמעט כולם עירוניים ובעלי פוטנציאל לרמת רווחיות גבוהה.
נתוני החברות מוצגים במליוני ש"ח הנתונים אינם מנוטרלים תקן חשבונאי IFRS-16
בהזדמנות זו נציין השקעה נוספת של אלקטרה צריכה, אשר חתמה על הסכם עם רשת המרכולים הבינלאומית Seven Eleven. זו שואפת לבדל עצמה מהמתחרות על ידי שילוב בין מגוון רחב של אוכל טרי לבין מוצרי מזון פופולריים בינלאומיים. יש לציין כי החנויות יעבדו 24 שעות ביממה, אך בניגוד לסניפיה ברחבי העולם בימי שבת הרשת תהיה סגורה לפחות בסניפים שיופעלו ישירות על ידי החברה בעוד שההחלטה אצל הזכיינים תינתן ככל הנראה לשיקולם. פרט לקמעונאיות המזון שעיקר פעילותן היא מכירה בחנויות פיזיות, החלו לפעול לאחרונה מספר חברות אשר מנצלות את ההתקדמות הטכנולוגית למכירה באפיק האונליין בלבד. חברת קוויק הפועלת כסופר אינטרנטי ב-5 השנים האחרונות החלה להיסחר בבורסה בתחילת שנת 2021. החברה מציעה מודל ייחודי לפיו הלקוח מבצע את הרכישה באתר והחברה שפועלת בשיתוף פעולה עם מרכולים עירוניים, מבצעת את הליקוט והשילוח מסניפים קיימים. אך בעוד המכירות עולות וקהל הלקוחות גדל, החברה עדיין לא הצליחה לשכלל את המערך הלוגיסטי כך שהפעילות תשתלם לה כלכלית ועד כה הפעילות מניבה לה רק הפסדים.החזון האינטרנטי אינו שמור רק לקוויק. אפליקציית Yango Deli המשמשת כמכולת אונליין לטווחי זמן קצרים, החלה לפעול בתחילת 2021 והיוותה פתרון מהיר ונוח לרכישות קטנות בימי הסגרים, אך נדמה שהאפליקציה מצליחה לצלוח גם את החזרה לשגרה, כאשר היא פותחת עוד ועוד חנויות "חשוכות" ומרחיבה את היקף פעילותה. נוסיף ונאמר שבחודש שעבר הודיעה חברת "Wolt" על פתיחת מיזם מכולת עצמאי שיופעל גם הוא מחנויות "חשוכות" במרכזי הערים. המיזם יוטמע בטכנולוגיה הקיימת של האפליקציה הפופולרית ותשתמש בשליחי החברה המועסקים בה כיום.
לסיכום:
להערכתנו, ככל שמחירי הסחורות והשינוע ימשיכו לעלות, החברות הגדולות בשוק (הספקיות) תמשכנה לנסות ולגלגל את העלויות על הצרכנים. אולם על רקע שלל ההתרחשויות בשבועות האחרונים ניתן להניח כי בטווח הקצר תמנענה רשתות המזון מהעלאות מחירים בולטות (בבחינת המשל על הילד, המקפצה, ובריכת השחייה). בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעלייה ברמות התחלואה בשבועות האחרונים וההכרזה על כניסה ל"גל חמישי" של מגפת הקורונה. ניתן לצפות לעלייה ברמת המכירות בתקופה הקרובה לאור סגירת השמיים והחמרת ההגבלות בארץ ובעולם, אך לטעמנו אלו תהיינה ברמות מתונות יותר מאלו שראינו בגלים הקודמים לאור עקומת למידה' של הצרכן הישראלי.