עם יותר ויותר חברות סטארט אפ שבוחרות להירשם מחוץ לישראל,
עם קושי בולט בגיוסי הון וצמצום בהיקף כוח העבודה נראה שענף
ההייטק, קטר הצמיחה של המשק הישראלי – נמצא בנקודת זמן
מאתגרת מאין כמוה. ענף במבחן.

אזהרתה האחרונה של סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס מפני "סיכון משמעותי כי
מתחים פוליטיים וחברתיים בנושא מערכת המשפט יגרמו בעתיד להשלכות שליליות על
כלכלת וביטחון ישראל", הכתה את השוק בתדהמה. כזכור, מודי'ס כבר הורידה את תחזית
דירוג האשראי של ישראל בחודש אפריל מחיובי ליציב וכעת ציינה שחור על גבי לבן כי
תחזיותיה מתחילות להתממש.
"חלק מהאזהרות הקודמות בנוגע להשפעת הרפורמה המוצעת על כלכלת ישראל כבר החלו
להתממש. ההשקעות בחברות ההייטק הישראליות החלו לרדת, והענף גייס 3.7 מיליארד
דולר בחצי השנה הראשונה – הסכום הכי נמוך מאז 2019 . אמנם האטה שכזו נראית גם
בעולם, אבל יש סימנים שבישראל הירידה כפולה", נכתב בדו"ח הקודר .
את הדו"ח סיימה סוכנות הדירוג עם התייחסות פרטנית לענף ההייטק תוך שהיא מציינת
כי לפי נתוני רשות החדשנות בישראל, למעלה מ- 80% מחברות הסטארט-אפ בישראל בחרו
להירשם בחו"ל ולא בישראל מתחילת השנה – לעומת 20% בלבד אשתקד.
ובאמת, נתונים ענפיים שונים מעידים כי המשבר המקומי אשר התפתח בהייטק בחודשים
האחרונים יכול להתפתח למשבר עמוק עבור הענף בעתיד הלא רחוק. למעשה, מנהלים
בכירים בחברות סטארט אפ כבר מדווחים כי בחודשים האחרונים קשה להם לבצע עסקאות
חדשות או לגייס כספים.
וזה רק המצב בישראל. לתוך הקלחת הזאת נכנסים חששות הלקוחות מפני מיתון עולמי,
דבר המתבטא בחיסכון בהוצאות והימנעות מרכישת מוצרים שאינם מחויבי השעה עבור
החברות השונות. כך שההשפעה הגלובלית לצד המשבר המקומי גורמים לשילוב גורמים
מדאיג במיוחד עבור ההייטקיסטים הישראלים.

5% מצמיחת התוצר הגולמי בחמש השנים האחרונות מקורה בענף
ההייטק

הערתה הנקודתית של מודי'ס באשר למצבו של ענף ההייטק משקפת יותר מכל את
החשיבות אותה רואים בסוכנות בהמשך צמיחת הענף בישראל, ענף המהווה את קטר
הצמיחה של המשק הישראלי. ובאמת, תרומת תעשיית ההייטק לתוצר מסתכמת ב־ 340
מיליארד ₪, ו־ 45% מצמיחת התוצר הגולמי בחמש השנים האחרונות מקורה בענף. בשנת
2021 עמדו הכנסות המדינה ממיסוי ההייטק על כ- 55 מיליארד דולר כ- 65% ממיסוי פרטני
ו־ 34% ממס ההכנסה של העובדים ובאותה שנה עמד היקף יצוא ההייטק על 67 מיליארד

דולר והיווה 54% מהיצוא הישראלי. המועסקים בענף מהווים שדרה משמעותית בקרב
העובדים ומתבטאים ב- 11.9% מכוח העבודה .

צמצום בכוח האדם בענף בהיקף של 52%

עד כמה הענף מושפע מחוסר הוודאות במדינה יעיד גם סקר הלמ"ס מחודש יוני (סקר
הערכות המגמות בעסקים) ממנו עלה כי במחצית הראשונה של 2023 עמד שיעור הצמצום
בהיקף כוח האדם בחברות שירותים מענף ההייטק על 52% , זאת בהשוואה לחברות
שירותים שאינן עוסקות בהייטק בהן הירידה בכוח האדם עמדה על 21% בלבד.
סקר ענפי אחר שבדק את היקף התעסוקה בהייטק בחודש יוני בהשוואה לחודש פברואר
מצא כי 70% מחברות ההייטק שנסקרו המשיכו לצמצם או הקפיאו לחלוטין את גיוסי
העובדים שלהן. על פי נתוני סקר זה חלה ירידה ממוצעת של כ- 33% במספר המשרות
החדשות שאליהן מגייסות החברות (בהשוואה לפברואר 2023) ומי שחוו את עיקר הפגיעה
היו חברות קטנות, רובן חברות סטארט אפ, בהן ירד בתחילת חודש יוני מספר המשרות
הפנויות בשיעור דרמטי של כ- 90% , כאשר חלק ניכר מהחברות הקפיאו גיוסים לחלוטין.

הרבעון האחרון – השישי ברציפות שבו נרשמה ירידה בגיוסי ההון של
חברות ההייטק

הדברים עולים ומתחדדים גם מדו"ח מכון המחקר והמדיניות שפרסם לאחרונה
סקירה מסכמת למחצית הראשונה של השנה. על פי נתוני הדוח, הרבעון השני של השנה
(כלומר זה שהסתיים בחודש יוני) היה השישי ברציפות שבו נרשמה ירידה בסך גיוסי ההון
של חברות הייטק ישראליות, וברבעון זה גויס הון בהיקף של כ- 1.7 מיליארד דולר. המספר
אולי נשמע גדול אך למעשה זהו הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת 2018 , מה שמבטא חזרה
של חמש שנים אחורה בהיקפי הגיוסים. גם בדוח זה עלה כי במקביל לירידה בגיוסי ההון
חלה פגיעה בהיקפי כוח האדם. בהקשר לכך, מי שסופגות את עיקר הצמצומים הן חברות
ההייטק הבינוניות והקטנות (חברות הזנק) אך גם בקרב החברות הגדולות נרשמה ירידה.

פגיעה גם בשכר עובדי הייטק

ומה באשר לשכר העובדים בענף? על פי דו"ח , על אף שלאחרונה פורסם כי חלה עלייה
שנתית (מרץ 2022 – מרץ 2023) בשכר הנומינאלי של עובדי ענף ההייטק הרי שמניתוח השכר
הריאלי של העובדים עולה כי לאחר עשור של עליות בקצב של כ- 4% בשנה, נרשם קיפאון
מוחלט בשכר החל מאוקטובר 2022 ועד מרץ 2023 , וזאת על רע האינפלציה הגואה. רק
השבוע פרסם הלמ"ס כי השכר הממוצע בהייטק ירד בכ- 11.5% בחודשיים מא י-יוני 23.

לסיכום, נראה כי חלה פגיעה בכל מישורי ענף ההייטק בישראל – הן מבחינת גיוסי ההון,
הן מבחינת היקפי כוח האדם והן מבחינת שכר העובדים. יתרה מכך, כבר מתחילת השנה
ניתן לראות מדינות מערביות שונות אשר קוראות ליזמים הישראלים לעבור אליהן תוך
הקטנת רגולציה, מתן תנאים מפתים ובניית סביבה עסקית תומכת. נוכח העובדה כי תרומת
תעשיית ההייטק לתוצר מסתכמת ב־ 340 מיליארד שקל, ו־ 45% מצמיחת התוצר הגולמי
בחמש השנים האחרונות מקורה בענף, נראה כי על מקבלי ההחלטות בישראל להחזיר את
קטר ההייטק למסילה, לפני שהפגיעה בענף ובכלכלה המקומית, תהיה בלתי קשה עוד יותר
עד כדי בלתי הפיכה .

ההייטק הישראלי במספרים: